חוות דעת תכנונית לפני רכישת קרקע ביהודה ושומרון

חתך במדרון מתוך תכנית מפורטת בשומרון: הפרש גובה של כ-25 מטר ובניין מדורג
בתמונה: חתך במדרון מתוך תכנית מפורטת בשומרון: הפרש גובה של כ-25 מטר ובניין מדורג. תכנון: א.גבור אדריכלים

לפני שקונים קרקע ביהודה ושומרון כדאי לדעת חמישה דברים: מה מעמד הקרקע, אילו תכניות חלות עליה, מה השיפוע, איך מגיעים אליה, ומה באמת אפשר לבנות שם. חוות דעת תכנונית עונה על החמישה האלה לפני החתימה, כשעוד אפשר לבחור קרקע אחרת.

מהבדיקה ועד התב"ע: גוש וחלקה, חמש בדיקות, תשובה, ואז תכנון הקרקע גוש וחלקה, או מפה של השטח חמש הבדיקות 1. מעמד הקרקע ורישום 2. תכניות שחלות עליה 3. שיפוע וטופוגרפיה 4. גישה ודרכים 5. מה אפשר לבנות כדאי לקנות כן, בתנאים לחפש אחרת תב"ע הבדיקה היא הבסיס של התכנון
מהבדיקה ועד התב"ע: אותן חמש בדיקות שאנחנו מריצים בתחילת כל תכנית, רק לפני הרכישה. התשובה היא אחת משלוש, והבדיקה עצמה נכנסת אחר כך לתכנון.

למה ביהודה ושומרון זה שונה

תב"ע ביהודה ושומרון עוברת במוסדות התכנון של המנהל האזרחי, במועצה ובעשרה גורמים מאשרים ויותר: ביטחון, אדמות המדינה, ארכיאולוגיה, שמורות טבע, תחבורה, מים, סביבה ועוד. לכל אחד מהם יש דרישות משלו, וכל אחד מהם יכול לשנות את מה שאפשר לבנות על הקרקע.

לכן שתי קרקעות באותו גודל ובאותו יישוב יכולות להיות שוות דברים שונים לגמרי. אחת יושבת על אדמות מדינה, ליד דרך שכבר קיבלה תוקף, בשיפוע נוח. השנייה תלולה, בלי גישה, וחלק ממנה מחוץ לגבול שאפשר לתכנן בו. במחירון של המתווך הן נראות אותו דבר.

מה בודקים לפני שקונים

  • 1. מעמד הקרקע והרישוםאדמות מדינה, קרקע פרטית או שילוב של השתיים. באדמות מדינה בודקים את הגבול מול הפוליגון הרשמי של הממונה על הרכוש הממשלתי. בקרקע פרטית צריך הוכחת בעלות, ובלעדיה אי אפשר לדון בתכנית. את הרישום עצמו בודק עורך דין מקרקעין. אנחנו בודקים מה המעמד אומר לתכנון.
  • 2. התכניות שחלות על הקרקעתכנית בתוקף, תכנית בהכנה, או קרקע שעוד אין עליה תכנון. מה הייעוד, מה הזכויות, ואילו מסלולי תכנון אפשריים.
  • 3. השיפועממדידה של השטח בונים מודל קרקע ומפת שיפועים. רואים מראש איפה אפשר לבנות ואיפה המדרון תלול מדי.
  • 4. הגישה והדרכיםמאיזו דרך שכבר קיבלה תוקף מגיעים לקרקע, ובאיזה שיפוע הדרך יכולה לעלות. גישה היא אחד הדברים הראשונים שבודקים במוסדות התכנון.
  • 5. מה באמת אפשר לבנותאחרי קווי הבניין, השיפוע והגישה: כמה יחידות דיור או כמה מ"ר יש בפועל, ולא רק על הנייר.
שכבות מעמד הקרקע: אדמות מדינה, קרקע פרטית, והגבול של התכנית מעליהן אדמות מדינה פוליגון רשמי של הממונה קרקע פרטית הוכחת בעלות מהיזם הגבול המוצע של התכנית חלק בלי מסמך: בודקים לפני הרכישה
כל חלק של הקרקע מקבל מעמד ומסמך. החלק המקווקו באדום נמצא מחוץ לאדמות המדינה, ולכן צריך עליו מסמך משלו. ככה מגלים את זה לפני החתימה, ולא בהערה של בודק אחרי ההגשה.

שיפוע: הנתון שהתשריט מסתיר

בשטח עם הפרשי גובה גדולים, מפה שטוחה לא מראה את השאלה החשובה: איפה הדרך יכולה לעבור בשיפוע סביר, ואיפה הבניין פוגש את הקרקע. לכן אנחנו בונים מהמדידה מודל תלת-ממדי ומפת שיפועים, עוד לפני התשריט.

סרגל שיפועים: עד 12% דרך עולה, 25 עד 35% דרך לאורך קווי הגובה, מעל 35% עדיף לא לבנות עד 12% 12%–25% 25%–35% מעל 35% דרך עולה ישר בונים במדרגות הדרך רצה לאורך קווי הגובה, בסיבובים עדיף לא לבנות
הספים שאנחנו עובדים לפיהם בבדיקת קרקע.

את המודל של בדיקת היתכנות אמיתית, בלי שם ומיקום, אפשר לפתוח ולסובב באתר, בעמוד "משולחן העבודה".

שתי "עזים" שמצאנו בתכניות אמיתיות

כל אחת מהן נמצאה בתכנית שאנחנו מקדמים. מי שקונה קרקע בלי בדיקה פוגש אותן רק אחרי החתימה, כשכבר אי אפשר לבחור קרקע אחרת.

עז ראשונה · המדרון

מה ראו בקרקע: גבעה עם נוף פתוח, ושטח גדול על הנייר.
מה גילינו בבדיקה: בחתך אחד הקרקע יורדת בערך 25 מטר. בניין רגיל היה צריך קירות תמך גבוהים. תכננו בניין מדורג שסופג את ההפרש, וקבענו לעצמנו כלל: אף קיר תמך רציף לא עובר 6 מטר.
מה זה היה עולה אחרי הרכישה: קירות תמך גבוהים הם הוצאה כבדה, ובמדרון תלול מדי חלק מהמגרשים פשוט לא נבנים.

חתך בתכנית מפורטת בשומרון: הפרש גובה של כ-25 מטר, ובניין מדורג שסופג אותו
מתוך החתכים של התכנית, כפי שהם מוצגים באתר. באדום הפרש הגובה בקרקע, ובירוק הבניין המדורג. במפה הקטנה: גבול התכנית וקו החתך.
עז שנייה · אזור תעשייה ודרך גישה

אזור תעשייה שתכננו נתקע בגלל בעיה בגישה מכביש סטטוטורי. פרט כזה משנה את שווי הקרקע ואת לוח הזמנים, ולכן היום אנחנו בודקים את הגישה כבר בבדיקה הראשונה.

החשבון פשוט: בדיקה ראשונית עולה מעט ביחס להשקעה ברכישת קרקע, וכל עז כזאת עולה הרבה יותר כשמגלים אותה אחרי החתימה.

למה ללכת לאדריכל שכתב תב"עות שקיבלו תוקף ביו"ש

מי שהעביר תכניות עד מתן תוקף ביהודה ושומרון יודע איפה הן נתקעות: באיזו הערה של בודק, באיזה אישור של גורם, ובאיזה סעיף בהוראות. את אותו ידע מפעילים על הקרקע לפני שקונים אותה.

בין התכניות שתכננו וקיבלו תוקף: אזור התעשייה עופרים (ת/202), אזור התעשייה בוסתני חפץ (ת/158), אזור התעשייה עמנואל (120/7), התכנית המפורטת של יצהר (169/1) ושלב ב' בנופים (119/10/2).

הבדיקה הראשונית היא גם תחילת העבודה. כשמחליטים לקנות ולתכנן, המדידה, המודל ובדיקת המעמד כבר מוכנים, והתכנון מתחיל מהם.

בחינה ראשונית של קרקע

שלחו לנו גוש וחלקה או מפה של השטח, ומה תרצו לעשות בו. נבדוק את מעמד הקרקע, התכניות, השיפוע והגישה, ונחזור אליכם עם תשובה ברורה: כדאי, כדאי בתנאים, או כדאי לחפש קרקע אחרת.

לבחינה ראשונית של קרקע

שאלות ותשובות

מה זו חוות דעת תכנונית על קרקע?

מסמך של אדריכל ומתכנן ערים שעונה מה אפשר לבנות על קרקע מסוימת, מה עומד בדרך, ומה צריך כדי לממש אותה: מעמד הקרקע, התכניות החלות, השיפוע, הגישה והזכויות.

למה צריך חוות דעת לפני שקונים קרקע ביהודה ושומרון?

כי התכנון באזור עובר במנהל האזרחי ובעשרה גורמים מאשרים ויותר. מעמד הקרקע, הגישה והשיפוע קובעים אם אפשר יהיה לתכנן ולבנות עליה, וכמה. אחרי החתימה כבר אי אפשר לבחור קרקע אחרת.

מה ההבדל בין אדמות מדינה לקרקע פרטית בתכנון?

באדמות מדינה בודקים את גבול התכנית מול הפוליגון הרשמי של הממונה על הרכוש הממשלתי. בקרקע פרטית צריך הוכחת בעלות, ובלעדיה אי אפשר לדון בתכנית. בתכנית שיש בה את שתיהן, כל חלק נבדק לפי המעמד שלו.

מה צריך לשלוח כדי להתחיל?

גוש וחלקה, או מפה של השטח, ומה תרצו לבנות או לעשות בקרקע. אם יש מדידה, הסכם או מסמך בעלות, כדאי לצרף.

האם חוות הדעת מחליפה בדיקה של עורך דין?

לא. עורך דין מקרקעין בודק את הבעלות והרישום. חוות הדעת התכנונית בודקת מה אפשר לתכנן ולבנות. ביחד הן נותנות תמונה מלאה.

  • חוות דעת תכנונית
  • רכישת קרקע
  • יהודה ושומרון
  • אדמות מדינה
  • שיפועים

יש לכם פרויקט ביהודה ושומרון?

ספרו לנו במה מדובר. נחזור עם תמונת מצב: מה אפשר לבנות, מה החסמים ואיך מתקדמים.

אלעד גבור יש שאלה? כתבו לי בוואטסאפ האישי שלי