המונח תב"ע מתייחס אל תוכניות בניין עיר הקיימות אצל כל רשות מקומית. תוכניות אלו מפרטות באופן מדוקדק את כל השטחים והאזורים השייכים לכל עיר ורשות מקומית, כאשר כל שטח מגדיר באופן מפורש את ייעודה של הקרקע הקיימת. לדוגמה, קרקעות המיועדות למגורים יסומנו בתוכנית בצורה מסוימת, ואילו קרקעות המיועדות למטרות חקלאיות יסומנו בצורה אחרת. המטרה של תוכנית התב"ע היא לשמש כתוכנית מתאר של המרחב העירוני, תוך התניית תנאים מסוימים השומרים על צביונה של העיר. בדרך הזו ניתן להקים ולפתח שטחים עירוניים קיימים באמצעות בנייה מורחבת באזורים אלו, תוך שמירה על המרקם העירוני המאופיין באותה רשות מקומית. ישנם מקרים בהם תוכניות בנייה עתידיות אינן תואמות את תוכנית התב"ע הקיימת באותה רשות, ולכן יש צורך לבצע שינוי תב"ע כדי להוציא לפועל את תוכנית הבנייה.
