1 דקות קריאה

הקדמה

 אחת המטרות המרכזיות של הרשות העירונית בעידן הדיגיטלי היא חיזוק הקשר עם התושב. תוך השגת יעדים חברתיים כגון צמצום פערים והטבה עם כלל אוכלוסיות העיר. הכותבים של מדריך זה יצרו עבור הקוראים מדריך המנסה לטפל בארבעה נושאי ליבה בתחום העיר הדיגיטלית : תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי שיוויון חברתי. בכל פרק במדריך יש סקירה כללית על כל אחד מהנושאים הללו בישראל ובעולם. המדריך הוא חלק מפרויקט רחב העוסק בפגיעות של העיר בעידן הדיגיטלי  (Smart City Cyber Security) . נשאלת השאלה מה זה  המושג הזה "עיר חכמה", ומה מידת השפעתו והצורך במימושו בעידן הדיגיטלי בישראל. לצורך בחינת העיניין נעשה מחקר על ידי כותבי המדריך שמטרתו הייתה למפות את ההטמעה של הדיגיטציה בעיר בישראל, לזהות את החסמים ואת האתגרים ולהכיר את האסטרטגיות ואת התפיסות השונות בשלטון המקומי, בשלטון המרכזי ובמגזר הפרטי. במסגרת המחקר ראיינו 40 בכירים ברשויות מקומיות, בשלטון המרכזי ובחברות טכנולוגיה ויעוץ בערים חכמות. נעשה גם סקר טלפוני בנושא "ערים חכמות" בעיר תל אביב. השאלון עסק באוריינות דיגיטלית, בפערים דיגיטליים, בדפוסי שימוש בממשל חכם, בצריכה מקוונת, בפרטיות ובאבטחת מידע.   "אנו מקווים שהמדריך יסייע לערים בישראל להכיר את הזירה הדיגיטלית, להבין את משמעותה ולהטמיע באופן מושכל מיזמים טכנולוגיים בעיר". למעשה מעצם כתיבת המדריך מבקשים הכותבים ש "הערים בישראל" יכירו את הזירה הדיגיטלית ויוכלו להיפתח למיזמים טכנולוגיים. הכותבים טוענים לאורך המדריך שהטמעה טכנולוגית בתחומים : תכנון, טכנולוגיות ואבטחה, פרטיות ואי שיוויון ייצרו משהו איכותי יותר עבור תושבי העיר המודרנית בישראל. פרק 5 בתדריך זה הוא למעשה פרק ההמלצות למדיניות לעיר בעידן הדיגיטלי. בחלקו הראשון נבחן הרעיון של "העיר החכמה" בחינה ביקורתית, החלק השני מציג את מכלול ההמלצות המדיניות בתחום התכנון, הטכנולוגיה, הפרטיות והאי שיוויון החברתי בעזרת תרשים זרימה אחד. האינטגרציה בין ההמלצות השונות יוצרת לדברי הכותבים מתווה עבודה מושכל עבור קובעי המדיניות.

 

תיאור מטרת המאמר ועיקריו

 לאורך המאמר נאמר כי מי שהמשיג את הטרמינולוגיה של עיר חכמה הן חברות כמו מיקרוספוט, אלביט, ואחרות. כלומר מהגופים הטכנולוגיים, ולא מתוך הרשויות עצמן. כך למעשה יש פה עיניין שיווקי להכניס את הטכנולוגיה גם לצורך תכנון וקבלת החלטות עירוניות. נטען כי הסתכלות זו על "עיר חכמה" בהיבט טכנולוגי בלבד היא הסתכלות מאוד צרה, מנגד גישה של שימוש בטכנולוגיה כאמצעי להשגת נתונים ומידע אמין מהתושבים, עשוי לשמש קידום מטרות אחרות בניהן- חברתיות, תרבותיות ופוליטיות. נקודת המוצא של המדריך שרעיון העיר החכמה אינו עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק משינויים טכנולוגיים רחבים יותר המשפיעים על אורח החיים של התושבים בעיר. המסמך מתמקד בפיתוח יישומים ובהתאמה של מנגנוני העיר בעידן הדגיטלי באמצעות פיתוח של סדר יום מובנה ואורך טווח, המציע אופן של מדיניות, של יוזמות מוסדיות ושל פרויקטים. מציעים למקד מאמצים באופן מושכל ולא קפריזי. חזון ברור יכול לקדם תהליכים בעלי שינוי מהותי ולא פרויקטים מיתוגיים שהשפעתם שולית וקצרת מועד. "בעידן שבו רעיון חדש מופיע בכל עשור ושבו לשחקנים רבים יש אינטרס להתערב במשאבים ובהון העירוני, נבחרי הציבור חייבים לתפקד כשומרי הסף שמגינים על הקופה הציבורית, על האינטרס הציבורי ועל הטוב המשותף."   מושגים כגון: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, העיר העמידה, העיר היצירתית והעיר החכמה.  למעשה נוצרו בכדי לעמוד בתחרות הגלובאלית והלאומית. יש פה ניסיון ליצור אסטרטגיה המבוססת על מושגים שונים ומשונים. למעשה המושגים האלה הפכו להיות יותר כלי שיווק לפרויקטים כאלו ואחרים, המתחלפים לפי אופנה מהמגזר הפרטי. אך לרעיון של עיר חכמה יש גם מרכיב שיכול לתרום לעיר, כאשר הוא מיושם נכון הוא מבטיח שילוב של מערכות תקשורת ומידע (ICT) איסוף נתונים ומערכות סייבר כאמצעי לחזק את הקשר שבין התושבים לתשתיות והשירותים העירוניים. אך כאשר הם לצורך מיתוג של פרויקט בלבד הם מאבדים את הטעם בהם ולא ישיגו את המטרה והיעדים שאליהם התחייבו, להשיג ערכים של קיימות, יצירתיות, חדשנות ויעילות בעיר הדיגיטלית. 

מסקנות המדריך:

 לגבי תכנון מתוך חזון עירוני דיגיטלי מגובש לעיר, מרבית הערים בישראל פועלות ללא תוכנית אסטרטגית סדורה וכך גם לגבי אסטרטגיה מסודרת באשר לתהליכי דגיטציה. תפקיד הרשות המקומית לפתח פלטפורמה תקשורת ומידע עבור התושבים ולבחון בצורה יסודית את הפגיעה האפשרית בפרטיות, בחופש הבחירה ובחופש הביטוי ואת ההדרה של חלקים מסוימים שבאוכלוסיה, ואז לאזן בין היתרונות והסכנות הפוטנציאליות. הרשויות יכולות בעזרת הטכנולגיה לשתף מידע בניהן, לשתף משאבי מידע, וזאת במקום להיות בתחרות בין עירונית. ניתן לחזק חשיבה שיתופית ויצירת שיתופי פעולה בניהן. בכך היתרון האיזורי יתפקד אחרת, יש ליצור בנייה של מנגנונים הממתנים את הפעלת הלחץ על הרשות העירונית, לגבש נהלים ברורים של מערכת היחסים בין החברות הפרטיות , התושבים והעירייה. בנושא טכנולוגיה, במרחב החדש שנוצר, הקוד של העיר יקבע במידה רבה את החוויה העירונית. בין השאר מהן ההזדמנויות שיפתחו וחופש הזדמנויות הכלכליות שיתאפשר בעיר, חופש בחירה של התושבים בעיר ואת רמת השירותים שניתן להם. בשימוש בטכנולוגיה לדוגמא GIS ואיסוף נתונים מהשטח ניתן לבצע תכנון כוללני לעיר המבוסס מידע מהשטח.יש לייצר תשתיות חכמות שידעו לקלוט את האינפורמציה מבלי לפגוע במידע של הפרט. יש לבצע התאמת הטכנולוגיה למשתמשים. אוכלוסיית הערים מגוונת, ובערים החכמות יש למצוא דרכים לעיצוב מערכות באופן המכוון לתושב, המאפיינים הייחודיים של התושבים, וזאת תוך שמירה מוקפדת על הזכויות שלהם בדמוקרטיה העירונית. יש נטייה להתייחס לכל אחד באופן זהה, מה שיוצר זהות אחידה לכולם למרות שזה לא כך במציאות. ככל ומשתמשים בטכנולוגיה יש סכנה לפריצות סייבר למערכות המידע העירוניות, דבר אשר יפגע באמון הציבור בנתונים ובאמינות ההחלטות בעקבות ניתוח הנתונים הללו. יש עניין של שקיפות , הרשות נדרשת למתן דין וחשבון ושל חשיבה מתמדת על כלל האוכלוסייה על מנת שלא להגדיל את הפערים הדיגיטליים ולוודא, שפערים קיימים אינם מועתקים לסביבה הדיגיטלית וכך מועצמים ויוצרים צורות חדשות של הדרה. הרשות העירונית בעיר הדיגיטלית יכולה מבחינה טכנית לאסוף מידע רב מאי פעם, מסוגים שונים. המידע הזה יכול לשפר את השירות לתושב, ולייעל אותו, אך יש בו סכנה מובנית בשל השינויים באיזון המערכת היחסים שבין הרשות לאזרח. הקלות שבאיסוף המידע והפיכתו לערך סחיר בעידן המידע מהווה סכנה של ממש. אין בישראל הסדרה משפטית ייחודית של ערים דיגיטליות או של פעילויות הרשויות באשר למיזמים ספציפיים הקשורים לתשתיות דיגיטליות.ולכן איסוף המידע ועיבודו צריכים לעמוד בדרישות חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו. כמובן שיש לאסוף מידע עם תכלית ראויה ויש לקבל הסכמה לאיסוף המידע . עיניין זה יכול להוות קושי מרכזי לרשויות מבחינה משפטית ופרקטית ליישום. 

טיפול באי-שיווין

 יש לטפל בכל קבוצות האוכלוסיה בעיר, ולא באוכלוסייה מסוימת שיש לה גישה למערכות מידע מתקדמות. עם זאת המושג "פער דיגיטלי" נותר רלוונטי, והוא נוגע לצורות שונות של אי - שיוויון - אי שיוויון טכנולוגי, אי שיוויון מטריאלי ולא מטריאלי. אי שיוויון חברתי ואי שיוויון השכלתי. ישנה שונות גבוהה בין השימושים השונים, אשר תשפיע על אי שיוויון דיגיטלי. לכותבים דעה כי הפערים הדיגיטליים מחזקים פערים חברתיים קיימים, על בסיס דת, מוצא אתני, גיל, השכלה ומעמד חברתי כלכלי. הפערים אינם נוצרים רק בגלל יכולת טכנית של אוכלוסיות שונות אלא רכישת מיומנויות דיגיטאלית מורכבות אשר תלויה בהשכלה, בתעסוקה, במשאבים ביתיים ובסביבת מגורים תומכת טכנולוגיה. לצורך ההכשרה יהיה צורך בנוכחות פיזית או בהבנת שפה וזמן שלא אפשרית לכל אחד. היעדר מטרות מתחום ההשתתפות בעידן הדיגיטלי שכן במקרים רבים מדובר בפרויקטים זעירים (כגון החלטה על ריהוט רחוב או על תכנון גן ציבורי) ולא בהשתתפות בעלת משמעות (כגון החלטות גורליות יותר בעיר הנוגעות להקצאת משאבים, להקמת מרכזי קניות, מגדלים או הסדרי עדיפויות בעיר). יש לבחון אם השיתוף המוצע הוא שיתוף בעל משמעות או שיתוף צרכני, קולן של אילו קבוצות בעיר נשמע ואם מדובר בקולם של המצוידים טכנולוגית והמעורבים בזירות הדיגיטליות בלבד. 

שקיפות

 אין חפיפה בין ערים חכמות ושקיפות. נוצרת שקיפות א-סימטרית בין האזרח לממשל בגלל שהאזרח חשוף יותר מהממשל שנותר עמום ואטום לאזרח חסר הידע והנגישות. רשות עירונית שאיננה מאמצת סטנדרטים של שקיפות פוגעת באמון ובמערכת היחסים עם אזרחיה. הכותבים מסכמים שיזמי "העיר החכמה: עשויים להגדיל פערים בישראל הריצה העצמאית של כל עיר במרוץ "לעיר חכמה" עשוי להגדיל את הפערים שבין ערים שונות בישראל. תשתיות אינטרנט שונות מאפשרות חדשנות בתחומים שונים, בריאות ,חינוך, כלכלה, ניהול אנרגיה, סביבה, בטיחות ותחבורה, ניהול מצבי חירום השתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית. למעשה יש להם השפעה על היבטים רבים באיכות החיים. לכן ללא טיפול בראייה רחבה של מדינה וקבלת אחריות בידי השלטון המרכזי לקדם ערים, ויישובים מוחלשים יכולים להיווצר פערים גדולים הקיימים גם כך בין הפריפרייה ולעיתים אף בין ערים סמוכות החולקות גבול. בתחום הדיגיטל הרשויות המקומיות נעות בין ערים שחושבות ומקדמות פרויקטים מורכבים בתחום של ערים חכמות לערים שעדיין אין להן אתר אינטרנט פעיל או שירותים מקוונים כלל. ללא יצירת סטנדרט ארצי, מתן סיוע וקביעת יעדים בידי הממשל תפיסת הרשות עצמה יש השפעה מכרעת על קידום הנושא. תוכנית אסטרטגית בתחום חייבת להיות מבוססת על הבנה מעמיקה של השדה הטכנולוגי, התכנוני, המרחבי והכלכלי חברתי, שלושת היסודות האלה הם הבסיס לעיניין. 

על המאמר בעין ביקורתית

 הכותבים ברצונם לשדרג את המערכת התכנונית, או שיפור מערך קבלת ההחלטות הקשורות לתכנון ושיפור העיר, מפספסים לדעתי באמצעי להשגת המטרה - שיתוף הציבור לקבלת החלטות איכותית מבוססת דעת קהל. הבעיה הקיימת בקבלת החלטות בהתאם לדעת הציבור, שלא יכולה לעבור בשאלון דיגיטלי כזה או אחר. בכדי להבין את ההשלכות של החלטה תכנונית יש צורך בהבנה מקצועית של הנתונים והמידע המוגש לציבור. ריבוי הדעות והשוני של הרקע שממנו מגיע האדם משפיעים על קבלת החלטות שלו. אין לו לאדם הממוצע את היכולת להבין את המידע ומה המידע אומר בעולם המציאותי שבעיר. מילוי שאלון כזה או אחר וקבלת החלטות על סמך דעת הרוב יכולה "לאשר" עבור מובילי דעת קהל החפצים בקידום תוכנית על בסיס רווח כלכלי או רווח אחר שאינו לטובת הציבור הרחב. כך שדברים שצבעו אותם בצבע הנכון, ושידרו אותם למיינד של הציבור באופן אטרקטיבי ומתוחכם. כך בעזרת עיצוב גרפי מרשים של תוכנית, או הדמיה שמייצרת חוויה מרשימה יותר, או פרסום יותר אגרסיבי דרך באנרים או פוסטים ממומנים על פי איזורים ושכבות גיל, דעת הקהל תשתנה באמצעים שהם לאו דוקא תכנוניים ועלול שכוח הקהל שניתן להם דרך המערכת הדיגיטלית שהונגשה להם, יקדם תכנון שלא על סמך עיניין מקצועי איכותי. אלא עפ"י רחשי דעת קהל זמניים שבאו מחוסר הבנה ומרצון להשפיע בלי הבנה של ההשלכות של קבלת החלטה כזו או אחרת אלא על סמך פופולאריות של מוביל דעת קהל או פרסום משכנע. ובאופן זה דוקא האנשים המקצועיים שמנסים למנוע מהציבור לטעות ולאשר משהו שלא ישרת אותם כראוי עפ"י ממצעים מקצועיים. לא תיהיה קיימת עוד היכולת להשפיע על ההחלטות. כי הם לא יכולים למנוע מדעת הרוב שנתקבלה דרך שאלונים דיגיטליים כאלה ואחרים שקיבלו אישור ותמיכה משפטית. כל אזרח רואה את הדברים אחרת, כפי שטוען קווין ליינץ בספרו THE IMAGE OF THE CITY Every citizen has had long associations with some part of his city, and his image is soaked in memories and meanings. Lynch 1960, p  6 ולכן מובן שלא ניתן להכניס לתושב הפשוט את התמונה המלאה דרך שאלון או אפילו הדמיה דיגיטלית. לרוב רובם של אנשים יש צורך בחוויה מוחשית ממשית יותר בכדי לקבל החלטה. ולכן הבחירה שלהם לא תבוא מתוך הבנה מעמיקה של המרחב העירוני אלא מתוך השפעה של תוכן מילולי או אמצעים גרפיים טכנולוגיים. "everything will be decided; and then the public will be listened to with complete courtesy and with deaf ears." לאומת זאת ג'ין ג'יקובס קרוב לוודאי שהייתה מעודדת שימוש בשאלונים ממוקדים איזורים מסויימים בעיר, בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות נפלאות, היא כותבת "Much of what they need to know they can learn from no one but the people of the place, because nobody else knows enough about it." Jacobs 1992 כמובן שיש להכווין את השאלונים הדיגיטליים באופן מדויק ועל פי איזורים ולא להפנות שאלות כלליות  ועל פי הן לקבוע מה מתאים לאיזורים ספציפיים. For this kind of planning, it is not enough for administrators"in most fields to understand specific services and techniques. Theymust understand, and understand thoroughly, specific places" .Jacobs 1992, מה שברור מבחינתי שהטכונלוגיה הדיגיטלית מאפשרת לציבור להביע את עמדתו ולתת כלים מאוד ברורים מהשטח עבור המתכננים. כך שכם אם לא ניתנת להם זכות הבחירה מה עושים מכל הרעיונות שעולים, ניתן להשתמש בידע הזה של האנשים שמביעים עצמם מידע שצברו בחיי היום יום שלהם. כפי שנכתב במאמר של - NIHAL PERERA "...people are never passive recipients of external initiatives, but rather always struggle within their own immediate context of constraints and opportunities to produce a meaningful life with their own particular values and goals’ (PERERA 2004, 179) 

סוף דבר

 בימים בהם הדעה של ראשי ממשלה, שרים וראשי ערים מועברת בציוצים אקראיים ברשתות חברתיות כאלה ואחרות. וקיימות כבר חברות סטארט אפ ישראליות אשר אוספות ומנתחות פוסטים של תלונות תושבים, זה רק עיניין של זמן שהאינפורמציה תתאגד במערכות דיגיטליות ונתונים אלה ימשו אותנו ואת בעלי העיניין בקבלת החלטות עפ"י דעת הקהל שהחליט להביע את עצמו. נשאר רק לקוות שדעת הקהל וקולו יהיה שלו ולא של משפיעים בעלי יכולת וירטואוזית של יצירת דעה.

 References

 Jacobs, Jane. 1992. THE DEATH AND LIFE OF GREAT AMERICAN CITIES. New York: VINTAGE BOOKS. Lynch, Kevin. 1960. The Image of the City. United States of America: The M.I.T. Press. PERERA, NIHAL. 2004. “Contesting visions: hybridity, liminality and authorship of the Chandigarh plan.” Planning Perspectives (April): 175-199. ISSN 0266-5433 print/ISSN.